אז מה הסיפור שלנו?
תנועת 'קבוצות הבחירה' היא היצירה והבית שלנו בחברה הישראלית.
התנועה החלה את דרכה בסוף שנות ה-90 כאשר חיפשנו דרך להגשים את הערכים עליהם התחנכו וחינכנו בתנועת הנוער 'המחנות העולים' ו'קבוצות הבחירה'.
כולנו גדלנו והתבגרנו לחברה ישראלית אשר רבים מיסודותיה נחלשו, התערערו ואף פורקו- תהליכי הפרטה מואצים שיצרו פערים כלכליים גדלים, התחזקות 'השבטיות' והחלשות הסולידריות, התגברות הניכור והבדידות, הפיכת הפריפריה מחזית הציונות ל'נספחת' של “מדינת תל אביב” ועוד דוגמאות.
מתוך התמודדות עיקשת על עיצוב החברה הישראלית כחברה דמוקרטית, פלורליסטית ושוויונית במדינה יהודית-דמוקרטית, מתוך צורך אישי של כל אחד ואחת מאיתנו לחיות את חיינו בקהילה בה אנו מרגישים בעלי שייכות וערך, ומתוך רציפות יהודית וחיבור לשרשרת הדורות של עמנו, ובפרט לכוחות החלוציים שבו, אנו לוקחים על עצמנו להמשיך ולהגשים את המפעל הציוני. יצרנו מודל חדש ורלוונטי להגשמה- 'קיבוץ מחנכים'. למודל זה שתי רגליים מרכזיות: שליחות משימתית וחיי שיתוף.
כך עלתה וצמחה תנועתנו.
פעולה חינוכית שוטפת עם 50,000 בני נוער, ילדים וצעירים
80% מהפעילות בפריפריה הגאוגרפית והחברתית של ישראל
שיתוף ושליחות
400 חברי וחברות התנועה, פרוסים בקיבוצי מחנכים ברחבי הארץ. רובם הגדול במרחבים העירוניים, ובד"כ בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, אך חלקם גם במרחב הכפרי, דוגמת קיבוץ נערן בבקעת הירדן, המתמודד על יצירת מודל התיישבותי חדש המשלב בין המשימה ההתיישבותית-חקלאית ובין הוויית חיינו החינוכית-חברתית. כל קיבוץ מחנכים מונה כמה עשרות חברים וחברות, ומקיים פעולה חינוכית וחברתית ענפה כחלק מאורח-חייו במקום בו הוא חי וברחבי החברה.
החינוך הוא לב השליחות שלנו. לא זנחנו את תפקידי ההתיישבות והפעילות החקלאית, אך זיהינו את החינוך כצו השעה המרכזי של דורנו. הבחירה בחינוך ובחיי שיתוף הן בחירות להתמודד על יסודות החברה ועל תיקונם ארוך הטווח.
לצד פעילותם של חברים רבים מאיתנו בהדרכה בתנועת הנוער המחנות העולים, בחרנו להקים מסגרות חינוכיות פורמאליות ובלתי-פורמאליות חדשות. מסגרות לילדים, נוער, צעירים ומבוגרים. מסגרות אלו מהוות מרכז חינוכי של כ-50,000 משתתפים ומשתתפות, מרביתם בפריפריה הגאוגרפתית-חברתית. אנו מאמינים שעשייה זו קריטית לאיחוי הרקמה העדינה של החברה הישראלית עליה מושתת מדינת ישראל.