עשרות משפחות של יהודים הגיעו לישראל מאוקראינה, למלון בנוף הגליל, לאחר מסע שנמשך כמה ימים מאז יצאו משדה הקרב. בין המתנדבים שמסייעים בקליטת העולם, תלמידי ביה"ס שחלקם בעצמם עלו מאוקראינה לפני כמה שנים. "שמענו מהם את כל התלאות שהם עברו"
"אני לא אכנע", כך כתבה אתמול ילדה בת 10 שהגיעה עם אמה לישראל מהמלחמה באוקראינה. הילדה והאם הגיעו אתמול למלון בנוף הגליל אחרי מסע שנמשך כמה ימים מאז שיצאו מביתן. עד כה הגיעו לעיר עשרות משפחות של יהודים מאוקראינה והן משוכנות במלון פלאזה. חברי תנועת "המחנות העולים" המתגוררים בקיבוץ המחנכים "משעול" שבנוף הגליל התנדבו לסייע והופנו על ידי העירייה למלון.
"הבנו שמה שהכי צריך זו פעילות לילדים בשעות אחר הצהריים", אמר אדם שבדרון, חבר "משעול". לדבריו, "בדיוק כשבאנו אתמול הגיעו למלון משפחות ישר משדה התעופה, ההורים היו עסוקים בקבלה וראינו שיש הרבה צורך בליווי ותמיכה בילדים. מגיעים לכאן ילדים מגילאי שנה עד 16", אמר. "שמענו מהם את כל התלאות שהם עברו", סיפרה שירה צלניק, שמרכזת את הפעילות מטעם הקיבוץ. "זה כבר יום שלישי שאנחנו שם וכבר מרגישים שנוצר קשר", הוסיפה.
אל מדריכי קיבוץ "משעול" מצטרפים תלמידים מבית הספר היסודי "עצמון" מנוף הגליל. עבור הילדים, שחלקם בעצמם עלו מאוקראינה לפני כמה שנים, זוהי סגירת מעגל ומקום לשתף מהניסיון שלהם; "אני מרגיש שאני עושה משהו טוב, וזו הרגשה טובה", אמר סשה בן ה-13 שהגיע להתנדב בקבלת העולים.
"אל מול המלחמה והכאב נוכחתי אתמול בכוח העצום של ילדות וילדים שיודעים להושיט יד ולפתוח את הלב", אמר אדם שבדרון. הוא הסביר כי עם תלמידי כתה ו' הוא הכין משלוחי מנות עבור הילדים והאמהות מאוקראינה שהגיעו בימים האחרונים לנוף הגליל היישר מתוך המלחמה הנוראה. "בספונטניות ילדי עצמון ארגנו פעילות, דוברי הרוסית תרגמו והזמינו את הילדים במלון, שיחקו במעגל, ציירו. באנו יחד – חבורת ילדים, יהודים וערבים, דוברי רוסית עברית וערבית, וכולם דוברים את שפת הלב. המפגש היה מדהים ברגע כל כך קשה", הוסיף.
הוא אמר כי כשראה את הציור והכיתוב של הילדה בת העשר לבו נשבר. "אני מקווה שנצליח להקל עליהם מעט, אחרי החוויות שעברו ונוכח מה שעוד מצפה להם".